רופאים מנהיגים מייסדים וחלוצים בזכרון יעקב.

סיור בעקבות ראשית הרפואה בזכרון יעקב שלי..

ימי כיף וגיבוש לקבוצות וימי הולדת במושבה זכרון יעקב.

סיורים מודרכים והיכרות עם תחילת הרפואה המודרנית בזכרון יעקב בניצוחו של דוקטור הלל יפה.

דוקטור הלל יפה למד בגימנסיה ברדיאנסק ומשם למד רפואה בז'נבה וסיים בשנת 1889, התמחה ברפואת עיניים בפריז מאחר וידע שהרבה חולים בגרענת (טרכומה) בארץ ישראל, פקידי הברון אדמונד דה רוטשילד הזמנו את הלל יפה להקים בית חולים בזכרון יעקב בשנת 1893 שתיים לאחר שעלה לארץ ישראל לטפל בחולי הקדחת של זכרון יעקב, חדרה ועתלית.

דוקטור הלל יפה חקר את הקדחת, שתל וייעץ לשתול את יער חדרה, ריססו שדות בנפט והכינין הייתה פרי רפואתו של הלל יפה.

בשנת 1896 כבר ממונה כנציג "חובבי ציון" ביפו וחוזר בשנת 1904 לנהל שוב את בית חולים זכרון יעקב והפכו למרכז רפואי.

דוקטור הלל יפה הקים ותכנן עבודות מדעיות בענין הקדחת, בגרענת(טרכומה) ויחס חשיבות לקדחת שחור השתן,ד"ר יפה הוזמן להרביץ את תורתו במכון "פסטר" בפריז ובכנסים רפואיים ברחבי אירופה. בסוף  שנת 1919 עבר דוקטור הלל יפה מהמושבה זיכרון יעקב לחיפה בכרמל. בעיר חיפה המשיך  דוקטור הלל יפה את עבודתו בחקר הקדחת והיה גם רופא בית הספר הריאלי חיפה. 

ד"ר הלל יפה נפטר בשנת 1936 וביקש להיקבר בזכרון יעקב(קבור ליד הרבר בנטוייץ' ומשפחת לנגה)בה פעל רבות.

דוקטור נפתלי ויץ איש זיכרון יעקב ,נולד באודסה, למד רפואה באוניברסיטת חארקוב והמשיך ללמוד בפריז, דוקטור נפתלי וייץ חוזר על ידי הברון אדמונד דה רוטשילד ועלה בסופו של דבר לארץ ישראל, ד"ר וייץ היה לרופא בראש פינה עד אצבע הגליל ובשנת 1903 עובר למושבה היפהפייה זיכרון יעקב, חקר את הצהבת ונלחם יחד עם האיכרים מול "פקידי הברון".

דוקטור נפתלי וייץ השתתף בכנס בזיכרון יעקב בשנת 1903 שאורגן ותוכנן על ידי מנחם אוסישקין והכינוי היה "הכנסייה".

בשנת 1907 עוזה את זיכרון יעקב ועוברים הוא ואישתו חנה וייץ לירושלים וגרו ברחוב החבאשים (בני ברית 5)והיו לרופאים פרטיים.

ד"ר חנה ונפתלי וייץ היו מחוברים לאליטה המקומית כמו פרופסור בוריס ש"ץ מייסד "בצלאל", יהושע ברזילי הסופר, אירה יאן ציירת וסופרת(גם מתרגמת) והייתה ידועה כאהובתו של חיים נחמן ביאליק, יצחק בן צבי ורחל ינאית, ד"ר וייץ היה בין מקימי הגימנסיה העברית ברחביה בירושלים ובתו הייתה בין עשרת התלמידים הראשונים של הגימנסיה המפורסמת.

ד"ר חנה וייץ הרופאה הראשונה של ארץ ישראל ורופאת נשים ראשונה ושמשה כרופאה בראש פינה גם לערביות עם מתורגמן.

ד"ר חנה ויץ ובעלה נפתלי עברו לזכרון יעקב, גרמו לסגר בימי מגיפה, התמודדות מול המלריה וקידום הבריאות בכלל.

דורה שוורץ הנחשונית בתחום הצמחונות בזכרון יעקב וארץ ישראל בכלל והקימה "בית הבראה" באיזור בית דניאל ואחוזת כרמל.

דורה שוורץ היא הבת הרביעית של הוגו שורץ מבעלי  חנות כולבו ענקית באינסברוק והייתה שוורץ לפני שהתחתנה עם וולטר שוורץ כבר בגיל שש עשרה, להם נולדו שלושה ילדים  הוגו צבי (1913), רפאל (1920) ובנימין (1923).

דורה שוורץ הייתה חסידת צמחונות ואישה ציונית ואף הייתה בכנס של דוקטור מקסימילאן בנר והכנס התבסס על בריאות וצמחונות לכל, עברה השתלמויות בנושא ריפוי  ובריאות,בזמן מלחמת העולם הראשונה לחצה יד דורה שוורץ לידי של בעלה ואמר לה, תעברי לצמחונות ותחושי בטוב וכך קרה,ובגיל 38, ביולי 1933 עלתה לארץ ישראל לזיכרון יעקב עם בנה  בקטן הרצל, שני בניה הגדולים, הוגו ורפאל היו כבר בבנימינה וחיפשו מקום ראוי להקמת מרכז בריאות וריפוי.

דורה שוורץ נדלקה על האחוזה בה גרה נילי פרידלינדר שהתיישבה באחוזה של אחותה ניטה בנטוויץ' שהתחתנה עם מיכאל לנגה והקימו את הטירה הענקית והיפה "אחוזת לנגה" או "אחוזת כרמל" ובשנת 1935 הקימה את בית מרגוע -חצר כרמל",לאחוזת המרפא של דורה שוורץ הגיעו עולים ממרכז אירופה ובעיקר ייקים, אנשי רוח , סופרים, מלחינים, אמנים, שחקנים ומדינאים.

אורחים קבועים בבית המרפא של דורה שוורץ היו ד"ר ארתור רופין,זלמן שז"ר ומשה שרת,השחקנים חנא רובינא ויהושע ברטונוב.

בשנת 1962 ובהיות דורה שוורץ בת 68 השכירה את בית המרפא לבנה הוגו, הוגו שוורץ עמל רבות לשיפור ושיפוץ בית ההבראה ואף לקח הלווה מבנק לאומי("אפ"ק לשעבר), המקום לא התרומם מאחר ורוב המבריאים והשוהים הגיעו בגלל "דורה שוורץ" ולחר מלחמת ששת הימים הועבר הפנסיון חמר רבינוביץ' שרצה להרחיבו ולבנות מבנים נוספים אך הראשויות לא התירו והשטח חוזר ליורשי משפחת פרידלינדר, על המבנים רבצו חטא המשכנתא ולא היה ניתן לתרום את האחוזה לקק"ל כפי שרצתה לכן ניסתה למכור ומי שקנתה הייתה אמה ברגר בתחילת שנות השישים ואת כל הנד"ן מסביב לאחוזה.

לקראת סוף 1969 מכרה דורה שוורץ סופית את האחוזה לאמה ברגר ושרצתה אמה ברגר הנחה מהמועצה דורה שוורץ הלכה בעצמה לבקש 50% ומובן שקיבלו והמועצה רצתה מזומנים ואז הבינו שמי שבעל הבית כעת הם הגרמנים הנוצרים ואז החלה אנדרלמוסיה שלמה והאשמות כנד "המיסיון הגרמני", ניסו לבטל את העסקה אך לא הצליחו והשטח עובר לאמה ברגר כדין.

סיפורה שושנה שבבו: סופרת ארץ ישראלית בת זיכרון יעקב וכותבת על נשים במושבות, שני רומנים חשובים- מריה ואהבה בצפת, שושנה נולדה לשלמה וטובה שבבו משפחה ספרדית ותיקה מגירוש ספרד.

דוד רמז בזיכרון יעקב: דוד רמז ממנהיגי הישוב העברי, יושב ראש המדינה שבדרך, מזכ"ל ההסתדרות, חבר כנסת ושר בממשלת ישראל ואיש זיכרון יעקב.

דוד רמז היה ממקימי "צים" ותחילתה בשם "נחשון", דוד רמז ממקימי"הסנה" וחברת "המשביר", דוד רמז נאסר יחד עם מנהיגי הישוב "בשבת השחורה" והיה עצור בלטרון, דוד רמז היה חבר "מועצת העם" ו "מנהלת העם"  והיה בכרזה של דוד בן גוריון ברוטשילד 16.

טוביה קרופיק איש זכרון יעקב: מגרודנו לזכרון יעקב, מוותיקי זכרון יעקב ומראשוני קבלני הבנין בישראל, קרפיק היה לקבלן המועדף על יק"א, טוביה קרופיק מוסר את נחלת אדמות לבנו ממשיכו ומתמסר לבניה אקטיבית בכל רחבי ארץ ישראל.

יוסף קופרמן זכרון יעקב: קופרמן שירת במשטרה המנדטורית  וכן שירת במנגנון הממשלתי הגבוה ביותר (סגן מושל) ועם הקמת המדינה שימש במשרות רמות במשרד הפנים.

פרופסור רבקה כרמי אשת זכרון יעקב: גנטיקאית ורופאת ילדים, נשיאת אוניברסיטת בן גוריון בנגב,פרופסור כרמי חוקרת  מחלות גנטיקה באוכלוסיה הבידואית, זיהתה 12 גנים חדשים ואחד מהם קרוי על שמה "תסמונת כרמי" ואף פעלה בחינוך לנשים בידואיות.

יוסף דווידובסקי איש ניל"י זכרון יעקב:

אהרון אהרונסון: איש ואליטה גבוהה , רכש חינוך גבוההה וחוקר חקלאות וטבע בישראל, טיפל בנחילי ארבה ובעיות אקולוגיות שחשב עליהם הרבה לפני ששוחחו על כך, תיעוד מדעי של אהרונסון , בשנת 1914 היו מעל מ-20,000 דגימות צמחים שנאספו ברחבי ארץ ישראל,הגדרות מקצועיות של אהרונסון כמו- בנק הגנים" או "שימור ex-situ" ושמר ופיתח סוגי זית, חרובים ותאנים-

אהרון אהרונסון היה בוטנאי איש זכרון יעקב, גיאולוג ואגרונום, אהרון האח הבוגר של אלכסנדר אהרונסון ,שרה ורבקה אהרונסון, אהרונסון החל ללמוד אצל הברון רוטשילד כבר בהיותו בן 15 וכשבגר שלח אותו הברון  לבית הספר הגבוה לחקלאות בגריניון בצרפת ללמוד אגרונומיה.

מנשה ברונשטיין מהמושבה זכרון יעקב: מנשה ברונשטיין נולד ב 1889 בין התינוקות הראשונים בזכרון יעקב ללמרדכי צבי ובתיה ברונשטיין ,ברונשטיין רכש אדמות מיק"א בשוני ועיבד אותן וכן עבד בחוות אהרונסון בעתלית ולמד את נושא החקלאות, בשנת 1914 הצטרף לתנועת "הגדעונים" ובהמשך אך זה היה טבעי שיצטרף "לתנועת ניל"י", ברונשטיין מנשה נתפב על ידי התורכים, נכלא ב "חאן עלי באשה" בדמשק, שוחרר בתום שליטת התורכים על ישראל והמעבר למנדט בריטי, ברונשטיין היה איש בטחון בזכרון יעקב ונהרג מכדור של ערבי שנסע מזכרון יעקב לחיפה ולאחר 10 ימים נפטר בבית חולים הדסה-היום בית חולים בני ציון.

אמה ברגר "קהילת בית אל": הקימה את קהילת בית אל, היום מונה "קהילת בית אל" 800 מאמינים חברים מזכרון יעקב ובנימינה וחיים כקיבוץ בהרמוניה.

אמה ברגר הגיעה חולה מגרמניה ונרפאה ממחלה קשה(הייתה אחות רנטגן הרבה שנים בגרמניה), אמה ברגר ואחותה אלזה הקימו קבוצה שיצאה מהזרמים השונים של הכנסייה והצטרפו "לקהילת בית אל" וחרטו על דגלם- מי שיברך את מדינת ישראל ותושביה, יבורך הוא בעצמו, באקראי יכלו לקנות את אדמת אחוזת לנגה מאחר והיה שנים רבות בדיונים משפטיים וזה היה הבסיס להאחזותם בזכרון יעקב, בשנת 1999 הוקמה חברת תעשיות בית אל זכרון יעקב בע"מ בבעלות קיבוץ בית אל, לקהילת בית אל מפעלים המתמתחים  ומתמקדים בעיבוד שבבי, הזרקת פלסטיק, קווי ייצור וקווי מזון. לקהילת בית אל חנות מפעל כשרה בזכרון יעקב ובה: ריבות, מאפים טריים, שמיכות שונות ופוכים ודבש טבעי.

אלכסנדר אהרונסון זכרון יעקב: ממקימי "בני בנימין" שתקים את נתניה, אבן יהודה וחלק מהרצליה ושכונה בחדרה, מראשי ההגנה ואיש של בטחון.

אלכסנדר נולד בשנת 1888 בזכרון יעקב והיה הבן השלישי אחרי אהרון וצבי אהרונסון, אלכסנדר אהרונסון למד בתחילה בזיכרון יעקב ובהמשך עבר ללמוד אצל יצחק אפשטיין בראש פינה, פעילותו הראשונה הציבורית הייתה "בגדעונים" אירגון של צעירי זכרון יעקב.

אירגון הגדעונים פעל כמו "השומר" בשמירה על נכסים ומקומות של יהודים, במלחמת העולם הראשונה גייסו אותו לצבא התורכי אך בעזרת שוחד יכול היה לברוח למקום מסתורו כך עזב עם רבקה אהרונסון לאמריקה.

בימי מלחמת העולם הראשונה חי אלסנדר אהרונסון באמריקה וצרפת ושם הכיר את המרי פלז, אישה עשירה ובזכות כספיה הקים את "בני בנימין" שפעל משנת 1919-1929 , בני בנימין קנו קרקעות ועזרו לישוב היהודי ולקראת סוף שנות העשרים לא הסתדר עם איתמר בן אב"י הבן של אליעזר בן יהודה ועובד בן עמי ועוזב את תנועת "בני בנימין",אישיותו הייתה צבעונית ומורכבת, סיים את דרכו בדרום צרפת שם נפטר ללא ילדים בשנת 1948 ורבקה אהרונסון העלתה את הגופה לקבורה בזכרון יעקב.

יום סיור בזכרון יעקב מהמייסדים 16 והמדרחוב ועד לגן טיול ואחוזת לנגה-"בית דניאל", יום גיבוש בזכרון יעקב לקבוצות איכות ומשרדי ממשלה וימי הולדת, מדריך טיולים ומורה דרך לסיור ייחודי פיקנטי בזכרון יעקב ובנימינה, סיורים במדרחוב של זכרון יעקב, סיור בתים מספרים ומייסדים בזכרון יעקב, סיור בזכרון יעקב בעקבות מים ומובילי מים, מייסדים ונפילים שהקימו את זכרון יעקב, טיול בזכרון יעקב ברחוב המייסדים הרצל והנדיב, סיור גנים ביזכרון יעקב, סיור טיול בגבעת זמארין בעקבות התימנים והעליה מרומניה, מסעדות קולינריה וסיורי טעימות בזכרון יעקב.