מחתרות טרור ערבי וצה"ל

 

ביטחון בישראל- התפתחות ההתארגנות הצבאית היהודית בארץ ישראל.

סיורים מודרכים בעקבות מבצעים וחטיבות לוחמות לפני ואחרי הקמת המדינה בכל חבלי ארץ ישראל.

 

בשנת 1862 הרב צבי קלישר אמר שצריך להכין בארץ הקודש חיילים מלומדי תורה.

* סכסוך כלכלי  עם הערבים היה על :הבעלות על הקרקע. (סטטוס קוו עם הפלאחים). זכויות על המרעה.

*בשנת 1907 הוקם בדירתו של בן צבי ביפו ארגון "בר גיורא" על שמו של שמעון בר גיורא שהיה מראשי ומנהלי המרד ברומאים.

המייסד הראשי היה ישראל שוחט וכולם בני העלייה השנייה.(ישראל גלעדי, זייד, צבי בקר..) בתמיכתו של בורוכוב.

*הקמת החווה בסג'רה קבלת השמירה העברית בכפר תבור-מסחה.(גם שמירה וגם עבודה עברית).

*  בשנת 1909 הוקם במסח'ה אירגון ה"שומר". ביום ובלילה שמרו ועבדו בשדה וגם יצאו לפעולות תגמול.

* במלחמת העולם הראשונה נתפסו אנשי השומר כפורעי חוק וחלקם גורש כי היו בעלי דרכונים של אימפריות.

* בשנים 1917-1918, הגיעו הגדודים העבריים מחוץ לארץ במסגרת הצבא הבריטי לעזרת המערכה הכללית.

*כמו כן היו עוד ארגונים כמו ניל"י-נצח ישראל לא ישקר בראשות אהרוןאהרונסון.(בזיכרון רצו גם שמירה ערבית).

ארגון ריגול לטובת בריטניה הגדולה בין השומר לניל"י הייתה עויינות אידיאולוגית.

*בנוסף קם ה"ארגון היפואי"- מאנשי העלייה השנייה- אליהו גולומב, דב הוז. היו בקשר עם השומר.

* קבוצה של יהודים שהתגייסו לעזור לתורכים. בנוסף חיילים יהודים ששירתו בצבאות השונים עלו ארצה ועזרו בהקמת ארגון ההגנה  טרומפלדור, יוחנן רטנר וגם מאוסטרייה כמו רפאל לב, פון וייזל, או מהצבא הבריטי כמו פרדריק קיש.

*במסגרת הצבא הבריטי הוקמו ארבעה גדודים עבריים. (טרומפלדור וז'בוטינסקי) שרק בשנת 1915 בלית ברירה הסכימו הבריטים בגלל רצונם לנחות בגליפולי.(טרומפלדור היה בעד, שיתוף פעולה עם פטרסון).

*פנחס רוטנברג וזאב ז'בוטינסקי חברו יחד להקמת הגדוד היהודי. הגיע לארץ לאחר שהבריטים כבשו את באר שבע וירושלים. אך לחמו מצפון ליירושלים. ביניהם כצנלסון, גולומב, אשכול, הוז סמילנסקי לא השתתפו במלחמה אך נקרא- הגדוד העברי הראשון ליהודה.

*גדוד נוסף היה מאמריקה עם בן גוריון, בן צבי אגרון, ואביו של רבין.., בראשותו של מרגולין הגדוד הצטרף לפטרסון ויחד השתתפו בקרב על בקעת יריחו.

*עם סיום המלחמה, 1919-1920 פורקו הגדודים מלבד הגדוד הראשון ליהודה בפיקודו של מרגולין, ז'בוטינסקי ראה את כוח המגן היהודי כנתון לחסות בריטניה., הוא קיווה שיבנה צבא עברי. רבים התנגדו ורצו כוח יהודי שיהיה נתון למרות המוסדות הציוניים.

* 1920- פרשת תל חי, 4 נקודות יהודיות,תל חי, מטולה, כפר גלעדי וחמארה. באיזור שלטו הכנופיות הערביות והבדואיות ולא  הצרפתים שהיו צריכים  לשלוט ע"פ ההסכם עם הבריטים. ז'בוטינסקי רצה לפנותם, אך אוסישקין ורופין התנגדו לעקירת ישובים. מספר חודשים לאחר מכן הועלו הישובים כפר גלעדי ומטולה ע"י הצרפתים.

*בשנה זו פשטו הערבים על בית שאן, גשר, דגניה ירושלים בעקבות זאת קמה תנועת "אחדות העבודה " במקום השומר, בוועידה שהייתה בכנרת קמה "ההגנה". בנוסף אנשי העלייה ה 3 הקימו את "גדוד העבודה ע"ש טרומפלדור" שילוב של אנשי ההגנה ואנשי העבודה. בשנה זו קמה בראשות בן גוריון ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בא"י.

* במאי 1921 פרצו פרעות ביפו ורצח של י.ח ברנר בביתו.  .פ"ת , רחובות. פינוי כפ"ס וכפר מל"ל. . אנשי הגדוד עזרו וגם סייעו החיילים ההודיים בחסות הבריטים הגדוד פורק ע"י הבריטים כי פעל על דעת עצמו. מכאן הבינו שעל ההגנה להיות עצמאית ולא כפופה לבריטים.

*ההסתדרות הכללית הייתה ארצית ולכן כך גם ההגנה ממטולה ועד באר טוביה ורוחמה מירושלים ועד לחוף..

*בינתיים חברי גדוד העבודה ע"ש טרומפ' סייעו להגנה והחלו להקים קומונות של פועלים. ברמת ישי, צמח, כפר גלעדי, תל אביב, חיפה. בראשם יצחק שדה ואנשי השומר, הם למעשה קיימו את הקורסים הראשונים של ההגנה. (מתוכם יצאה קבוצת  "הקיבוץ" אחראי להגנת הישוב ולרכישת נשק).הם פורקו עם פרוק הגדוד ושוחט כבר לא נבחר בשנת 1926.

*מאורעות 1929 פרצו לאחר תקיעת שופר בט' באב ליד הכותל. ההגנה רצתה לשלוח חיילים להגן על חברון, אך אלה דחו אותם. בנוסף היו גם בי=ם, בת-א וחיפה. בעקבות הטבח בחברון לא נשארו שם יהודים. פרעות בצפת שניצלה ברגע האחרון ע"י חברי ההגנה. רמת רחל שנעזבה אך לא נכבשה. נעזבו : חולדה, מוצא, באר טוביה, משמר העמק ומשמר הירדן. במאורעות אלו נתגלו שגיאות ומפלות , למחניים נשלחו תלמידים ממקוה ישראל . במאורעות אלו הבינו שהאיבה הערבית היא מאבק כולל לאומי.

*לאור המאורעות הבינו שיש צורך בשינוי . בשנת 1931  הוקמה מפקדה ארצית חציה מההסתדרות וחצייה מהחוגים האזרחיים שיקראו  "הציונים הכלליים." ההגנה עברה מההסתדרות למרותם של המוסדות הלאומיים. בנוסף חברי ההגנה עשו שינויים –הגנה סטאטית, פטרולים, בראשות פרדריק קיש איש חיל ההנדסה הבריטי ויוחנן רטנר שהיה פרופסור לארכיטקטורה בטכניון. (בזכותם לא היו חללים), כמו כן נפתחו וועדות כמו : קשר, עזרה ראשונה .. כמו כן הוקמו" הנודדות".=קבוצות קטנות שפעלו במרחב הן ברגל והן ברכב. ואף חילקו את הארץ לגושים.

*בשנה זו  1931 פרשה קבוצה מההגנה, בראשות תהומי והקימה את התנועה- הארגון המקביל/ הארגון הלאומי/ ארגון צבאי לאומי. כי תהומי סבר שההגנה נעדרת משמעת.. שכללו חוגים אזרחיים ורוויזיוניסטים.

* בשנת  1933 נרצח ארלוזורוב . פרשה זו הביאה  למתיחות בין א"י העובדת לבין א"י הרביזיוניסטית. פלוגות הפועל מול פלוגות בית"ר.

*בשנת  1935 פרשו  ונסוגו הרביזיוניסטים של ז'בוטינסקי וייסדו את ההסתדרות הציונית החדשה.

*בעקבות גלי העלייה, עליית היטלר לשלטון פרצו בשנת 1936 פרעות ומאורעות . רצח יהודים ביפו ובכל הארץ.

*תקופת המאורעות   1936-1939 הייתה קשה לישוב היהודי ויחד עם זאת הישוב השכיל לפתח את כוח המגן והתפיסות הבטחוניות. תחילת התקופה מאופיינת בשביתה ערבית של חצי שנה, ושט יחסי בתקופה של וועדת פיל 1937. מיד אחריה פרסום הועדה, פתחו הערבים בסדרת אירועים קשים .

*הישוב החל להפעיל את  "הנודדות" ככוח הגנה והתקפה על התוקפים. ידוע על הנודדת בראשות יצחק שדה שהצליחה להשליט שקט באזור מחצבות מגדל צדק ובכך לאפשר את חידוש עבודת הבנייה באזור ת-א.

*בזכות הנודדות הוקם הפו"ש = פלוגות שדה שזכו להסכמת ולאישור הבריטים. מחלקת הפו"ש הראשונה התמקמה בקלמנייה ליד רמת הכובש. בשנת 1936 הצטרף הקצין הבריטי אורד צ'רלס ווינגיט שעודד את אנשי הפו"ש לצאת למארבים ולפשיטות. בזכותו הוקמו  "פלוגות האש". הפעולה הראשית הייתה לאבטח את קו החשמל מנהריים לתל אביב .

כראש המפקדה הארצית מונה יוחנן רטנר.  והמפקד הראשון של ההגנה היה יעקב דורי (דוסטרובסקי).

* בשנים אלו קרו מספר דברים : המשך העלייה הליגלית והבלתי ליגלית, הקמת נמל תל אביב כתשובה לחרם הערבי, הקמת  כ-43 ישובים בשיטת חומה ומגדל- כדי לצקת בשטח נוכחות פוליטית אסטרטגית, כלכלית-חברתית-חקלאית.

*בשנת 1939 , הבריטים היו לטובת הערבים ו"בתוכנית וודהד" ,המדינה היהודית קטנה וגבולותיה היו מגדרה לחדרה  , תוכנית שנדחתה על הסף.

*בריטניה הבינה שהיא תצטרך להלחם בגרמנייה הנאצית וברצונה את אהדת הערבים פירסמה את הספר הלבן שהיה ניגוד להצהרת בלפור : הגבלות קשות על העלייה ואיסור לרכישת קרקעות. ששני אלה ניו אפיקיה של התנועה הציונית.

*כיוון שהבריטים לא עזרו יותר , הפו"ש התפרק אך במקומו קם  "החי"ש"= חיל שדה שהיה חיל מילואים. ויחידה נוספת פו"ם = יחידה לפעולות  מיוחדות  בראשות יצחק שדה. (ובן גוריון).שנקטו בפעולות נגד הבריטים .

*בגלל מלחמתה של בריטניה באויב הנאצי אמר בן גוריון : יש לעזור לבריטים כאילו אין ספר לבן, ועלינו להילחם בספר הלבן  (עלייה והתישבות) כאילו אין מלחמה. לאור זאת גוייסו כ 30 אלף יהודים הן מהארץ והן מחו"ל למאמץ המלחמתי. הבריטים רצו לגייס גם ערבים כדי לאזן בין הכוחות , אך לא  נמצאו מתנדבים.

*רק בשנת 1944 הסכימו הבריטים להקים יחידה יהודית שנקראה  "חטיבה יהודית לוחמת" (חי"ל).

אלה נטלו חלק במלחמתם נגד גרמניה בעמק הפו אשר בצפון איטליה. ניסיונם בתפעול צבא מודרני עם חיל רפואה, חיל קשר, חיל תותחנים , תחזוקה …והכי חשוב לתפעל את הנשק.

*גם בארץ הישוב עזר לבריטים , הוקמו  חוליות ריגול שהגיעו לבלקן ,ליוון, לסוריה, ללבנון=כ"ג יורדי הסירה. אנשי אצ"ל הגיעו לעיראק ושם נפל דוד רזיאל. 34 צנחנים יהודיים הוצנחו אל מעבר לקווי האויב , מהם נתפסו ונהרגו 7. אחרים העבירו מידע חיוני , הצטרפו לפרטיזנים ועזרו לאירגון שארית הפליטה.

*עם כל זאת הישוב היהודי ידע שחובה להשאיר בארץ גרעין של לוחמים מאורגנים הן נגד הבריטים הן נגד הערבים והן נגד פלישתו של הצבא הגרמני בראשות רומל שהגיעו עד מצרים. צריך לזכור כי בסוריה ובלבנון שלטה צרפת של וישי =בת ברית לנאצים. בעיראק שלט- רשיד עלי אל –כיילאני שהיה פרו נאצי. באיראן שלט-  השאה שהיה בקשר טוב עם הנאצים. הבריטים חששו שיהיה עליהם לפנות את האיזור , ולכן עודדו הקמת כוח יהודי בארץ שילחם בנאצים ככוח גרילה. הבריטים הפקידו לשם כך כסף ובתאריך 15/5/1941 הוקם הפלמ"ח שאף אומן ע"י הבריטים (תפעול, חבלה, קשר). אך בקיץ 1942= ערב מערכת אל-עלמיין, החליטו הבריטים להפסיק את הקצבת הכספים שיובילו לפירוק הפלמ"ח. את המצב הצילו אנשי הקיבוץ המאוחד , והקיבוץ הארצי שקלטו את המחלקות ואיפשרו להם לעבוד ולהתאמן.

* בשנת 1942 , תקופת שיא של שיתוף פעולה עם הבריטים כנגד הגרמנים שהביא לגיבושה של  "תוכנית הצפון" =  "תוכנית טוברוק-כרמל" = "תכנית חיפה –מצדה " שמטרתה הייתה לרכז על הרי כרמל והגליל ריכוז של חיילים יהודיים שיגנו על ציבור היהודים שיגיע לשם.

* בשנת 1944 אנשי הפלמ"ח היו צריכים להשתחרר ולעבור למצבת מלואים והפעם הצילו את הפלמ"ח כל תנועות הנוער. נקבע שמגיל 18  הצעירים יצאו להכשרה מגוייסת כלומר= שנתיים בפלמ"ח ולאחר מכן יצאו להגשמת החליצות. מהם יצאו מחלקת הסיירים, טייסים ,ימית, גרמנית, מסתערבים ועוד…שהיוו את הכוח המגוייס של ההגנה.

* ההגנה נחלקה ל 6 פיקודים מרחביים : בגליל הצפוני= לבנוני. גליל תיכון= אלכסנדרוני. גליל דרומי= גבעתי. מחוז חיפה = כרמלי. מחוז ת-א = קירייתי. מחוז י-ם = עציוני.

בתקנון נכתב שההגנה מהווה את הכוח הצבאי של העם היהודי, ההגנה נתונה למרותה של ההסתדרות הציונית העולמית . והוא היחידי המוסמך ורשאי לפעול בעניני ההגנה בא"י.

*בשנים 1939-1945 הועלו ארצה כ- 20 אלף עולים. נבנו 57 ישובים .

* האצ"ל עד 1944 היה שקט יחסית ולעיתים שיתף פעולה עם הבריטים, אך הלח"י כבר בשנת 1940 המשיך לראות בבריטניה את האוייב הראשי והפעיל טרור נגד אנשי צבא ומשטרה בריטיים. וגם נגד יהודים המשרתים במשטרה הבריטית. רוב הישוב היהודי התנגד להם כי ראו בכך עזרה לאינטרס הגרמני.

* בראשית 1944 הנהיג בגין את האצ"ל והוא החל בתהליך המכונה  "המרד" כנגד הבריטים.

בשנה זו חיסל הלח"י את הלורד מויין בקהיר. (הלורד היה שר שרצה לבטל את מדיניות הספר הלבן).  בעקבות הרצח קבי צ'רצ'יל על כל התהליכים לביטול הספר הלבן ובהשפעתו החליטה ההנהלה הציונית להפעיל כוח על האצ"ל והלח"י. הלח"י הפסיק את פעולותיו אך האצ"ל המשיך ולכן ההגנה פעלה בשיטות להשתקתו אם ע"י חטיפות /הסגרה לידי הבריטים והלשנה / פגיעה במחסני נשק…= תקופת הסזון= הצייד. תקופה של 4 חודשים. דצמבר 1944 ועד מרץ 1945.

*עם תום המלחמה, ביולי 1945 נבחרה בבריטניה ממשלת הלייבור שהמשיכה את מדיניות הספר הלבן. ממשלה זו הבינה שהאינטרס שלה צריך להתבסס על הערבים והאיסלאם שהתנגדו נמרצות לאינטרס היהודי ולכן במודע החלה לגמד את המפעל הציוני.

*ההנהגה הציונית המאוכזבת החלה לפעול ב 4 ערוצים :

1. ארגון שארית הפליטה מאירופה והבאתה לא"י , וגם העפלה מצפון אפריקה.
2. המשך רכישת קרקעות והקמת ישובים בניגוד לחוקי הספר.
3. כיון שהמלחמה הסתיימה , כעת יש אפשרות וצורך להפעיל נשק כנגד הבריטים.
4. הסברה מדינית – העם היהודי ששרד את השואה צריך מדינה עברית עצמאית בא"י.

*כתוצאה מכך קמה "תנועת המרי"= הקמת מיפקדה מדינית משותפת של  ההגנה, האצ"ל והלח"י. בראש ההנהגה הצבאית היה יצחק שדה ובראש הפלמ"ח עמד יגאל אלון. עליהם פיקחה  "ועדת איקס" – 6 אישים פוליטיים.

*הפעולה הראשונה הייתה – הפריצה למחנה המעפילים בעתלית, שיחרור המעפילים ופיזורם במקומות ישוב.. המבצע נערך  באוקטובר 1946 והדהים את הבריטים.

* פעולה שנייה הייתה- "ליל הרכבות" שארע בסוף אוקטובר 1946. פיצוץ הרכבת המנדטורית ב 160 מקומות. כולל פיצוץ התחנה בלוד שהייתה התחנה המרכזית.

*הפעולה הצבאית שהרשימה יותר מכל הייתה  "ליל הגשרים" שנערכה בין 16-17 ביוני 1946 פיצוץ 10 מתוך 11 הגשרים (גשר הכביש ליד אכזיב). הפעולה הוכתרה בהצלחה.

*כתגובה לכך הבריטים הבינו שכל הישוב מעורב בכך ולכן בשבת בתאריך 46/ 29/6 פשטו על עשרות קיבוצים וישובים בחיפושם אחר המנהיגים. המנהיגים אומנם לא נתפסו , אך נעצרו כ 3 אלפים איש והובאו למחנות מעצר בלטרון וברפיח. בנוסף נתגלו מחסני נשק שהגדול שבהם היה ביגור, אירוע זה  מכונה "השבת השחורה".

* כתגובה לכך הוחלט להמשיך את המאבק : על הפלמ"ח הוטל לפרוץ אל המחנה הצבאי הבריטי בבת גלים, על האצ"ל- פיצוץ המלך דוד ועל הלח"י פיצוץ "בנין האחים דוד" בקרבת המלון. ברגע זה החליט ויצמן כנשיא ההסתדרות הציונית , הוא דרש  מכולם לחכות ולא להגיב  עד ליציאתו לוועדה בפריז  ואף איים בהתפטרותו.  פעולות הפלמ"ח והלח"י לא בוצעו ואילו האצ"ל חיכה 10 ימים ולבסוף ביצע אותה. הפיצוץ ארע ב 22/7/46 , 91 הרוגים יהודים, בריטים וערבים. יצחק שדה כעס ואמר שלא היה מאשר את הפעולה בשעות העבודה והמחלוקת בישוב שוב חזרה.

*בריטניה שיכנעה את נשיא ארה"ב טרומן לתמוך בתוכנית "מוריסון –גריידי" שנועדה לצמצם את המפעל הציוני. גולדמן נשלח לארה"ב לרכך את מדיניותה והצליח לשנות את עמדתו לטובת העניין הציוני. בהבטחה שהציונות מוכנה אף לתוכנית חלוקהבאוקטובר 1946 יצא הנשיא בהצהרה פרו ציונית שהפתיעה את בריטניה.

*בעקבות הועדה בפריז חלה התמתנות. אך האצ"ל והלח"י  המשיכו במדיניותם. כדאי לציין שבזמן המאבק המתון העלייה וההתישבות גדלו מאוד.

* היו מספר סיבות שגרמו לבריטים לצאת מהארץ: הלחץ של ברה"מ. שיקוליה של ארה"ב. בריטניה עייפה מהמלחמה.  חילופי הממשלה בבריטניה.  השואה ובארץ- העפלה , ההתישבות הציונית והההסברה הציונית.  המאבק האלים באימפריה הבריטית הרשים מאוד את הצרפתים והרוסים

* ע"פ הערכות בריטיות נמצא שהם מאוד העריכו את ההגנה וטענו שכאשר בריטניה תעזוב את א"י ,לוחמי ההגנה יוכלו להשתלט על ההתנגדות של הערבים הפלסטינים תוך תקופה קצרה,גם סגן הרמטכ"ל העירקי העריך את חברי ההגנה במספר גדול יותר וכי הם מהווים כוח מאומן שהשתפשף במאבק נגד הבריטים.

* במאי 1947 דרשה בריטניה ,כינוס עצרת של האו"ם. נשיא ברה"מ גרומיקו דיבר על הגדרה עצמית ועל זכותם של היהודים למדינה בא"י. בסוף מינתה עצרת האו"ם ועדה מיוחדת לחקירת עינייני א"י שתוכרע בסתיו.  בזמן זה הופסקה הפעילות המזוינת של האצ"ל ולח"י. הלח"י הסכים אך היה צורך לשתק את האצ"ל מיולי 1947 ללא הבריטים ( "סזון שני" ) : ההגנה אספה ידיעות, ערכו חיפושים, גילו מחסנים עצרו מנהיגים.

צריך להזכיר שחודשיים קודם במאי 1947 הצליח האצ"ל לבצע פעולה נועזת של  "הפשיטה לכלא עכו". אך הפעולה שהשפיעה יותר הייתה  פרשת הספינה  "אקסודוס" שהגיעה לארץ ביולי (בזמן שהיו פה אנשי וועדת החקירה),  המעפילים הועברו בחיפה ל 3 ספינות גירוש.

* בתאריך 29/11/47 נתקבלה ההחלטה לחלק את א"י ל 3  יחידות הקשורות כלכלית  :   מדינה יהודית , מדינה ערבית ואזור ירושלים ובית לחם נתון למרות האו"ם. החלטה זו הייתה ונתפשה כאחד ההישגים המדיניים הגדולים ביותר של המפעל הציוני. בהחלטה זו החליט העולם שלעם היהודי מגיע מדינה עצמאית משלו.

* עזיבת הבריטים התקרבה יותר ויותר , אך תאריך מוגדר לא היה ידוע. ההערכה הייתה שעם יציאת הבריטים יתחילו מהומות מהערבים בארץ וגם תתחולל פלישה של צבאות ערב הסדירים  בים באוויר וביבשה. האתגר היה לעצור פלישת הצבאות , לבלום אותם גם תוך נסיגה מסוימת אך לאבטח לנו שטח שבה נוכל להכריז על המדינה היהודית.

* האתגר היה לעבור ממלחמת גרילה למלחמה סדירה והתמודד נגד הפלישה הערבית. לשם כך במרץ 1947 נעשו 2 שינויים חשובים:                                                                               1. בן גוריון החליט להעמיד את עצמו בראש מערכת הבטחון בנוסף לתפקידו כיו"ר ההנהלה הציונית וע"י כך קיבלה המערכת הצבאית תמיכה מירבית.                                                                                                                       2. מיתון המאבק היומיומי בנשק נגד הבריטים והפנייתו בהתארגנות ובהשתנות הקונספטואלית לקראת המבחן הצבאי הבא. התהליך כונה  "סמינר", יעקב דורי כרמטכ"ל וישראל גלילי ראש ההגנה.

*בתקופה זו היו 2 אסכולות לשאלה מי יפקד על הצבא הלוחם? האם מפקדי הפלמ"ח? או מפקדי החילים שלחמו בחו"ל נגד הנאצים ? הם אף דגלו בפירוק הפלמ"ח. (דוגמת הבריגדה היהודית). ההנהגה הציונית חשבה שהמלחמה תפרוץ בשנת 1949, היא הופתעה מיציאת הבריטים החפוזה ולכן נבחרה האסכולה הדוגלת לשמור על מפקדי הפלמ"ח וההגנה.  מתוכם צמחה רוח הקרב ותבונת תכסיסי הקרב תוך אימוץ ולמידה מהלוחמים שלחמו נגד הנאצים.

* באוקטובר 1947 הוקמה לשכת גיוס מרכזית שארגנה את הפלמ"ח וההגנה  ב 5 חטיבות : לבנוני ( פוצלה בהמשך לגולני (1). וכרמלי (2)).  אלכסנדרוני, (3).  גבעתי (פוצלה לקרייתי(4), גבעתי (5)). עציוני, (6) ו- פלמ"ח שממנו הוקמו 3 חטיבות : הראל (10). יפתח (11) והנגב (12). בנוסף קמו חטיבות נוספות : מכבי (7). אגף הדרכה כרזרבית (8).  עודד (9).  סה"כ 12 חטיבות. בנוסף פורסמו צווי גיוס ע"פ תאריכי לידה שהושמעו ברדיו או נכתבו בעיתון.                                                                                                                                          צה"ל הוקם בתאריך 28 במאי 1948.

* חיל האוויר הוקם בראשית נובמבר 1947 וכדי להטיס מטוסי קרב שיובאו מצ'כיה מסרשמידט או ספיטפיירים היה צורך ביהודים הא"י שפעלו בחיל האוויר המלכותי הבריטי ובמתנדבים.

* במרץ 1948 הוקם הפלי"ם= פלמ"ח ימי. עד להיותו חייל עצמאי. בהמשך קמו חיל ההנדסה, תותחנים, קשר, רפואה, תחזוקה, תובלה אספקה , נשים, דת..

* יעקב דורי הרמטכ"ל היה חולה וישראל גלילי החליף אותו אע"פ שלא היה במדים.

*מסוף ינואר 1948 החלו לחדור יחידות מאורגנות של צבא ההצלה של הליגה הערבית יותר מ 3 אלפים חיילים שתקפו כל יעד יהודי נייד או נייח . ההצלחה הראשונה  שלהם הייתה  כיבוש והפלת כפר עציון בתאריך 12/5/48 . הצלחות נוספות היו יכולת השליטה על הדרכים (צינורות מים, קווי חשמל, אספקה, ציוד..). הישוב היהודי ניסה את שיטת השיירות שנכשלו . מכאן הבינו שיש לצאת להתקפה.

לסיכום כדאי לזכור – בחודשי המלחמה הראשונים מסוף נובמבר ועד מרץ 1948, נשא הישוב היהודי באמצעות ההגנה את עיקר הנטל. ע"י בלימה, מגננה מפני הכוחות הערביים. ורק בסוף מרץ החלה תוכנית ד לצאת להתקפות יזומות ומבצעים. התוכנית הייתה מפורטת וכללה לייצור רצף טריטוריאלי לקראת התאריך בו יצאו הבריטים . נקבעו אילו ישובים וכפרים לכבוש, על אילו משטרות להשתלט מאיזה כפר יש לסלק או להשאיר את הערבים . המבצע הראשון היה מבצע נחשון וכיבוש הכפר הערבי הראשון – הקסטל 2/4/48. כמו כן נכבשו גם חולדה הערבית ודיר מוחסין. המטרה הייתה לפרוץ את הדרך לירושלים, בנוסף יצאו מבצע הראל ומבצע מכבי וכיבוש בית מחסיר, וסריס.  כיבוש משמר העמק ורמת יוחנן. בנוסף, 18/4/48 כיבוש הרובע הערבי בטבריה, ולאחר 5 ימים כיבוש חיפה.  בחודש מאי נוסיף את מבצע בן עמי לכיבוש עכו, מבצע יבוסי לכיבוש קטמון, מבצע חמץ לכיבוש  יפו, מבצע יפתח לכיבוש צפת , בית שאן. כך הושג רצף טריטוריאלי מרביבים בדרום- מטולה בצפון מזרח-חניתה בצפון מערב .

לאור ההצלחות יכול היה בן גוריון ב 14/5/48 להכריז על עצמאות מדינת ישראל ולהקריא את מגילת העצמאות. הבריטים עזבו ובשבת בבוקר החלה פלישת צבאות ערב.

* הפינוי הבריטי הפוליטי הסתיים ב 15/5/48  ואילו הפינוי המעשי הסתיים רק ב 1/7/48. הבריטים השתדלו לא להתערב ולצאת ללא נפגעים.

* פלישת צבאות ערב :

מצרים : פלישה בשני נתיבים – אחד לאורך החוף לכיוון תל אביב  הצליחו להגיע עד איזור אשדוד = גשר עד הלום. השני לאורך כביש ניצנה- באר שבע-חברון- ירושלים, הצליחו להגיע לרמת רחל, לנתק את הנגב בקו בית גוברין-אשקלון ואף לכבוש את יד מרדכי וניצנים.

ירדן : פלישה לירושלים וניתוקה מלטרון.  ניתוק הר הצופים. כיבוש הרובע היהודי בעיר העתיקה. כוחות אחרים לרמלה ולוד.  כיבוש בית הערבה ומפעל האשלג.

עיראק : ניסו לכבוש את גשר ,וכוכב הירדן אך נהדפו ע"י גולני ואנשי הישוב.  פלשו דרך גשר דאמייה והשתלטו על השומרון : ג'נין, ואדי ערה עד טול כרם. גם בעמק חפר ובשרון קקון, טיבה, קלקילייה כפר קאסם…

סוריה : פלשו מדרום לכנרת וכבשו את צמח, מסדה ושער הגולן. נהדפו ע"י אנשי הישוב וגולני בפתח קיבוץ דגניה  את . הסורים נסוגו לאל-חמה אך הצליחו להפתיע , לצלוח את הירדן ולכבוש את משמר הירדן.

לבנון : הצבא היה מורכב מצבא ההצלה של קאוקג'י וצבא לבנון. בתחילה נסוג בשל כישלונו בקרבות בסמוך לירושלים ומשמר הירדן, אך פלש שוב וכבש את מלכייה, סאסא והגיע לנצרת .

לקראת סוף מאי וראשית יוני פתחה ההגנה=צה"ל ב6 התקפות שנכשלו : 2 לכיוון אשדוד.         3 ללטרון. אחת לג'נין. התקפות אלו הביאו את צבאות ערב להסכים לדרישת האו"ם להפסיק את הקרבות ולעצור את הפלישה.  ב 11/6/48 התחילה ההפוגה הראשונה  למשך ארבעה שבועות.

**********************************************************************************************************

הפעולות הגדולות נגד הבריטים  1945-1946

תאריך	אירוע	גוף מבצע
9/10/1945	שחרור 200 מעפילים העתלית	פלמ"ח
1/11/1945	ליל הרכבות . פיצוץ כ  150 נקודות במסילות הברזל בא"י	פלמ"ח , אצ"ל , לח"י ( בלוד בלבד)
20/1/1946 19/2/1946 20/7/1947	פיצוץ מתקני רדאר  בכרמל וגבעת אולגה	פלמ"ח
25/2/1946	פיצוץ  מטוסים בשדות התעופה לוד ,סירקין  , קסטינה הושמדו 29 מטוסים	אצ"ל , לח"י
22/2/1946         23/4/1946	ליל המשטרות -התקפות על תחנות משטרה . נגד 4 תחנות משטרה שהיו בסיס למשטרה הניידת . שרונה , כפר ויתקין , ג'נין , שפרעם     התקפה על משטרת רמת גן . בהתקפה זו נתפס דב גרונר , נידון למוות ונתלה בכלא עכו	פלמ"ח
16/6/1946	ליל הגשרים . פיצוץ 11 גשרים בין א"י והמדינות השכנות	פלמ"ח
17/6/1946	התקפה על בתי המלאכה של הרכבת בחיפה	לח"י
29/6/1946	השבת השחורה . מאסר ראשי היישוב ופשיטה של הבריטים על ישובים ברחבי הארץ  למציאת נשק ( יגור , גבעת חיים בית הערבה ועוד )
22/7/1946	פיצוץ מלון המלך דוד בירושלים . אירוע זה חתם את שיתוף הפעולה בין המחתרות . סוף תנועת המרי .	אצ"ל
4/5/1947	פריצת כלא עכו ע"י אנשי האצ"ל	אצ"ל

 

*******************************************************************************************************************

 

כיבוש הערים המעורבות והערים הערביות במלחמת העצמאות   (עודד)

שם העיר	תאריך	שם המיבצע	הכוח המבצע	הערות
טבריה	18/4/1948		כוחות ההגנה	עיר מעורבת הערבים פונו בשיירה בחסות הבריטים ויצאו כולם מטבריה
חיפה	21-22/4/1948		כוחות ההגנה	עיר מעורבת הבריטים הקדימו את עזיבת העיר בהפתעה . ערביי חיפה נכנעו . רובם עזבו בהוראת הועד הערבי העליון
יפו	25-27/4/1948	מבצע חמץ	כוחות אצ"ל תחילה ובהמשך כוחות ההגנה	עיר ערבית יפו נכנעה . 41 הרוגים לאצ"ל רובם מאש של הבריטים . אנדרטאות : מגדל השעון , גן הכובשים ע"י חסן בק – אנדרטה משותפת לחללי האצ"ל וההגנה . מוזיאון האצ"ל על חוף הים בין יפו לת"א .
צפת	16/4- 11/5		הגדוד השלישי של הפלמ"ח	עיר מעורבת אנדרטאות : אנדרטה (אובליסק) במרומי גן המצודה . כיכר הדוידקה ברחוב הראשי . המשטרה העירונית . גן העצמאות (מול ביה"ח רוטשילד .
עכו	16-17/5/1948	מבצע בן עמי	חטיבת כרמלי	עיר ערבית
רמלה לוד	10-11/7/1948	מבצע דני מבצע לבלר	גדוד  82 , בפיקוד משה דיין	ערים ערביות
נצרת	16/7/1948	מבצע דקל	פלוגות מחטיבה 7 , גדוד 13 של גולני .	עיר ערבית באותה הזדמנות נכבשו הכפרים הערביים סביב נצרת ציפורי , אל מוג'ידל (מגדל העמק) , מעלול , עילוט . מפקדתו של קאוקג'י ישבה במשטרת נצרת . עם כיבוש העיר התמוטט המערך של צבא ההצלה וקאוקג'י עבר לסחנין . במבצע חירם עזב סופית את א"י .
מג'דל ואיסדוד	4/11/1948	מבצע יואב		ערים ערביות
באר שבע	21/10/1948	מבצע משה כחלק ממבצע יואב .	חטיבת הנגב	עיר ערבית

***********************************************************************************************************

מבצעי צ.ה.ל  במלחמת העצמאות  (עודד)

שם המבצע				תאריך				תיאור
נחשון				3-15/4/1948				ראשית המפנה במלחמת העצמאות . המבצע נועד לפרוץ את הדרך לירושלים הנצורה .נכבשו משלטי הקסטל ושער הגיא . הועברו 3 שיירות גדולות לירושלים . אחרי המבצע נחסמה שוב הדרך . ביצעו : כוחות פלמ"ח , אלכסנדרוני , גבעתי , גולני בפיקודו של שמעון אבידן .
הראל				15-21/4/1948				מטרתו להעביר שיירות מזון לירושלים . הועברו לעיר בערב פסח תש"ח כ 900 משאיות בשלוש שיירות . אלו היו השיירות האחרונות עד לפריצת דרך בורמה .  נכבש הכפר סריס (שורש היום) שאנשיו שלטו על כביש שער הגיא .
יבוסי			22/4-1/5/ 1948				מבצע של חטיבת הראל בתוך ירושלים . במהלך המבצע נכבשו שכונות הקטמון , המושבה הגרמנית , המושבה היוונית , מנזר סן סימון . שכונת שי' ג'ראח נכבשה אך פונתה בלחץ הבריטים . התקפה על אוגוסטה ויקטוריה נהדפה .
חמץ			27/4-1/5/ 1948				כיבוש יפו . במבצע החלו אנשי האצ"ל והלח"י שהוחלפו בהמשך ע"י אנשי הגנה מחטיבות אלכסנדרוני , גבעתי , קרייתי .
							סלילת הדרך
יפתח			28/4- 29/5 1948				מבצע רחב היקף לשחרור הגליל העליון המזרחי . במבצע זה שהחל לקראת פלישת מדינות ערב נכבשה  צפת . המבצע הסתיים בכיבוש מלכיה והדיפת צבא לבנון בחזרה לארצו
מכבי		8-18/5/1948				מבצע שנערך ערב הכרזת המדינה ונועד לפרוץ את הדרך לירושלים . לטרון נכבשה ונעזבה כאשר אנשי חטיבת הראל הוזעקו לדרום מול המצרים . ע"ש  מכבי מוסרי . ההישג החשוב כיבוש המסרק ובית מחסיר  ששלטו על כביש שער הגיא . בכך הושגה שליטה על כל הרכסים מעל שער הגיא .
בן עמי		11-19/5/1948				כיבוש הגליל המערבי . ע"ש בן עמי פרוכטר מפקד שיירת יחיעם .
בן נון א' , בן נון ב'		14-30/5/1948				שני מבצעים לכיבוש לטרון שנכשלו . במבצע בן נון א' , ההתקפה נהדפה במחיר דמים ונחשבת לתבוסה הגדולה ביותר של צ.ה.ל במלחמת העצמאות .
פלשת		1-3/6/1948				מבצע של חטיבת גבעתי לכיבוש יבנה ואיסדוד  ותקיפת כוח החלוץ המצרי לאורך החוף הדרומי . המבצע נכשל תוך אבידות כבדות .
יורם	8-9/6/1948				התקפה שלישית על לטרון שנהדפה . אך הורחב המסדרון לדרך בורמה , הורחבה והושלמה
ברוש	9-18/7/1948				מבצע לסילוק ראש הגשר הסורי במשמר הירדן . חטיבות כרמלי ועודד . הכוח חצה את הירדן אך נהדף באבידות כבדות .
דני	9-19/7/1949				מבצע בפיקודו של יגאל אלון לכיבוש האזור שממזרח לתל אביב . אחד מהגדולים במלחמת העצמאות . כאן השתתף משה דיין בכיבוש רמלה לוד . נסיון נוסף לכבוש את לטרון , נכשל . נכבשו רמלה ולוד . ע"ש דני מס מפקד ה – ל"ה

 

2

יואב	15-22/10/1948		מבצע רחב מימדים בפיקודו של יגאל אלון בו נטלו חלק חטיבות גבעתי , יפתח , הנגב ועודד – לפריצת הדרך לנגב הנצור . במסגרת המבצע נכבשו איסדוד , מג'דל , בית גוברין , ניצנים , יד מרדכי , , משלטי חוליקאת , . גולת הכותרת הייתה כיבוש באר שבע (מבצע משה) . כוחות מצריים כותרו בכיס פאלוג'ה  .
ההר	18-19/10/1948		מבצע של חטיבת הראל במקביל למבצע יואב להרחבת פרוזדור ירושלים . נכבש עמק האלה
חירם	28-31/10/1948		מבצע רחב היקף לגירוש צבא ההצלה של קאוקג'י  מרחבי הגליל . נכבשו סאסא , מלכיה ,עילבון , תרשיחה ועוד . הכוח הגיע עד נהר הליטני . צבא קאוקג'י התפרק והתפזר .
לוט	23/11/1948		מבצע של חטיבת הנגב לשיחרור סדום הנצורה . הירדנים נסוגו ללא קרב .
חורב	22 בדצמבר 1948 7/1/1949		מבצע מן הגדולים של מלחמת העצמאות  לגירוש הכוח המצרי מתחומי ארץ ישראל . צ.ה.ל כבש את הנגב המערבי וחדר לתוך סיני . במבצע זה הסתיימה הלחימה נגד מצרים במלחמה .
עובדה	5-10/3/1949	המבצע המורכב ביותר במלחמת העצמאות לכיבוש הר הנגב המרכזי והדרומי ואילת . במבצע השתתפו חטיבת הנגב  שעברה בציר המערבי והגיעה ראשונה . כמו כן חטיבת גולני שעברה בציר המזרחי .  זה היה המבצע האחרון של צץה.ל במלחמה .

 ***************************************************************************************************************

שיירות שנפגעו במלחמת העצמאות (עודד)

שם השיירה	תאריך	חללים	מקום	הערות
שיירת העשרה	11/12/1947	10	מדרום לבית לחם	יצאה מירושלים . הביאה הספקה לגוש עציון
שיירת בן שמן         מחלקת ה ל"ה	14/12/1947         15/1/1948	13         35	בית נבאללה         בדרך לגוש עציון	יצאה מפתח תקווה לבן שמן         הליכה רגלית
שיירת גת גלאון (בדרום)	13/3/1948	7	בכפר פאלוג'ה
שיירת ניצנים	21/3/1948	4	ע"י המשטרה הבריטית בחסה ממזרח לניצנים החדשה	אנדרטה צנועה בצד הכביש
שיירת עטרות	24/3/1948	14	בצפון ירושלים בגבול שואפט	העבירה הספקה לעטרות ונווה יעקב
שיירת נבי דניאל	27/3/1948	15	ע"י הכפר נבי דניאל מצפון לגוש עציון	הייתה בחזרה מגוש עציון לירושלים
שיירת יחיעם	27/3/1948	46	בפיתול הדרך סמוך לכפר הערבי כברי	יצאה מנהרייה לעזרת קיבוץ יחיעם המבודד
שיירת חולדה	31/3/1948	22	על יד הכפר הערבי חולדה .	אחת השיירות הגדולות . נתקעה בבוץ ולא יכלה להיחלץ