סיורים וטיולים בעיר העתיקה של ירושלים והר הזיתים והר ציון
סיורים ירושלמיים פיקנטיים אתניים עם אלפי ימי הדרכה ומומחיות בהעברת תוכן באופן תצתיתי ונעים לאוזן.
סיורים בירושלים בעין כרם הכפר האירופיי בכניסה לירושלים בשוק מחניודה הכולל טעימות רבות וקולינריה וסיפורי שוק על דגש ירושלמיות ודמויות, סיורי שכונות ממשכנות שאננים, מחנה ישראל, נחל שבעה, בית דוד ומאה שערים- טיולים מודרכים בשכונת הבוכרים וגאולה, לאורך רחוב הנביאים רחוב הקונסולים וסיפורי האהבה שלו כולל רחוב אתיופיה, סיורים בשכונת אב"ן ישראל ונחלאות-אוהל משה ומזכרת משה, בתי ברויידא ובתי ראנד- סיורים ברחבייה וטלבייה, המושבה הגרמנית, קטמון הישנה והמושבה היוונית, סיורים באוניברסיטה העברית והר הצופים, סיור ברמת רחל ובדרך אפרתה לקבר רחל, תצפית ארמון הנציב וסיור "הקו העירוני" עד גבעת התחמושת.
סיור בהר הזיתים בירושלים- א טור פירושו ההר וגובהו 820 מטרים
המקום הקדוש ביותר לנוצרים בהר הזייתים . מכאן על פי האמונה עלה ישוע לשמים . המקום היה מוזנח מאוד אך טופל ושופץ בשנים האחרונות . המקום נמצא כיום תחת הווקף אך הם מתירים כניסה לכל הדתות ובתנאי שלא יערכו טכסים הפעם היחידה בשנה שטכסים מותרים הוא חג העליה לשמים ואז הנוצרים מקרים את החצר בבדים ועורכים תהלוכות ומיסות במקום , גם הקתולים וגם האורתודוכסים . במקום היתה בעבר קפלה מעגלית עם פתח לשמים בתקופת הביזנטים במרכז ביתה פיסת אדמה עם טביעת רגליו של ישוע שאמרו שאי אפשר למחוק אותן . בזמן הצלבנים הונח במרכז הקפלה סלע שעם כיבוש המוסלמים הוזז קצת הצידה ובמקום נבנה גם מחרב הקשתות בקיר נסתמו וכך גם הפתח בגג . ומאז ימי סלאח א דין המקום תחת שליטת הווקף .
קפלת העליה הירושלמית
המקום הקדוש ביותר לנוצרים בהר הזייתים . מכאן על פי האמונה עלה ישוע לשמים . המקום היה מוזנח מאוד אך טופל ושופץ בשנים האחרונות . המקום נמצא כיום תחת הווקף אך הם מתירים כניסה לכל הדתות ובתנאי שלא יערכו טכסים הפעם היחידה בשנה שטכסים מותרים הוא חג העליה לשמים ואז הנוצרים מקרים את החצר בבדים ועורכים תהלוכות ומיסות במקום , גם הקתולים וגם האורתודוכסים . במקום היתה בעבר קפלה מעגלית עם פתח לשמים בתקופת הביזנטים במרכז ביתה פיסת אדמה עם טביעת רגליו של ישוע שאמרו שאי אפשר למחוק אותן . בזמן הצלבנים הונח במרכז הקפלה סלע שעם כיבוש המוסלמים הוזז קצת הצידה ובמקום נבנה גם מחרב הקשתות בקיר נסתמו וכך גם הפתח בגג . ומאז ימי סלאח א דין המקום תחת שליטת הווקף .
כנסית פאטר נוסטר בירושלים
ביציאה מקפלת העליה ישנו קבר הקדוש לכל הדתות הנוצרים מיחסים קבר זה לפלאגיה חוטאת מאנטיוכיה שהגיעה לירושלים חזרה בתשובה וחיה כנזיר גבר עד מותה . המוסלמים אומרים שקבורה במקום מיסטיקנית סופית מהמאה ה 8 בשם רביה אל עדוויה . והיודים מייחסים את המקום לקבר חולדה הנביאה . יש מפתחות למקום בידי השומר של מסגד העליה , ויש צורך לשלם על כך.
כנסית אבינו על שם התפילה " אבינו שבשמים " . מוחזק בידי נזירות מהמינזר הצרפתי הכרמליתי. במקום מנציחים את התפילה ואת ישוע המורה המלמד את התפילה לתלמידיו.במקום בימה המוקמת מעל מערה טיבעית בסלע , המכונה מערת הלימוד , בה על פי המסורת ישב ישוע עם תלמידיו ולימד אותם את התפילות . התפילה מוזכרת בלוקאס פרק יא ובמתי ו מוזכרת התפילה כדרשה על ההר מעל טבחה . בתקופה הביזנטית הלנה בונה במקום את כנסית אלאונה בשנת 326 . כנסיה בזיליקאלית גדולה מעל קריפטה שהיא המערה הקדושה מתחת לבימה. במקום הונצחו גם העליה לשמים וגם הלימוד . בגלל שהונצחו במקום שני ארועים הוחלט מאוחר יותר להנציח את העליה לשמים במקום גבוה יותר בהר ונבנתה שם קפךת העליה . הפרסים החריבו את המקום והצלבנים בנו מחדש את הכנסיה אך כניראה בצורה צנועה יותר והם נתנו למקום את שמו פאטר נוסטר . בשנת 1187 צלאח א דין מחריב את המקום . בעת החדשה אריסטוקרטית צרפתיה בשם אורלי דה בוסי קונה את המקום ונותת אותו לנזירות הכרמליתיות בתנאי שתיקבר לאחר מותה במקום . היא בונה את הכנסיה ובשנת 1920 ממשלת צרפת מתחילה פרוייקט גדול במקום של חפירות המגלות את הכנסיה הביזנטית . הם מתכוונים לבנות בזיליקה גדולה בתוואי של הכנסיה הביזנטית אך בגלל מלחמות העולם הדבר נתקע ולא הושלם עד היום . היום ניתן לראות בחצר לוחות על הקירות עם תפילת האדון בכל מיני שפות , חלקן שפות שלא בשימוש כלל . במערת הלימוד ישנם כמה קברים של הבישופים של ירושלים . ויש במערה שניתן לרדת אליה שרידים של אפסיס ביזנטי . החורים בקיר הם של חציבות שרידים קדושים שנלקחו על ידי עולי רגל בחזרה לארצותיהם . בדרך החוצה חולפים על פני קברה של אורלי דה בוסי שניקברה במקום .
מפסגת הר הזיתים ניתן להשקיף על כל העיר העתיקה ולתאר לתייר את מהלך ישוע במקום , מירידתו מההר ובכיתו על ירושלים המעבר בגת שמנים וכניסתו לעיר על החמור דרך שער הרחמים ,דרך מיקום חדר הסעודה האחרונה , חקירתו בבית הכוהן כיאפה ,משפטו באנטוניה ומסעו עם הצלב בויה דלורוזה עד למקום הצליבה בכנסית הקבר . במבט צפונה ניתן לאתר את מקום גן הקבר החשוב לפרוטסטנטים . וכמובן את הר הבית .
כנסיית דומינוס פלוויט הפרנציסקנית בירושלים
המקום שייך למסדר הפרנציסקאני אך מתאים לכל הזרמים . המקום מנציח את בכי שוע על ירושלים שתחרב עקב חוסר אמונתם בו ואי קבלתו . היא בנויה על שרידים ביזנטיים מהמאה ה 7 ובתוך מבנה הכנסיה שרידי קפלה ופסיפסים שהמבנה החדש הוקם עליהם . המבנה תוכנן על ידי ברלוצי ונחנך בשנת 55 . המבנה דמוי דימעה מבנה עגול . בארבעת פינות הכיפה כדי דמעות . חלונות בגובה העינים לנוף העיר העתיקה ובמרכז החלון צלב שאם עומדים במרכז הכנסיה מסתיר את כיפת הסלע . המזבח בנוי לכיוון מערב ולא למזרח כנהוג כדי שבתפילה אפשר יהיה לראות את הר הבית עליו בכה ישוע . בחצר התגלו מאות גלוסקמאות יהודיות מימי בית שני .
מערת הבגידה בירושלים
בדרך לתחתית ההר חלפנו על פני כנסית מריה מגדלנה הרוסית אותה בנה הצאר על שם אימו מריה ובו קבורה אישתו היפה . ממולו עמוד יהודה המציין את נשיקת הבגידה של יהודה שהיסגיר את ישוע .
איזור גת שמנים היה איזור חקלאי מחוץ לחומות אליו הלכו ישוע ותלמידיו לאחר הסעודה האחרונה . במערת הבגידה על פי המסורת נמסר ישוע לחילי הכוהנים על ידי יהודה איש קריות . במקום נבנתה קפלה בתקופה הביזנטית ולאחר מיכן נחפרו במקום קברים של נשים חשובות . המקום נעזב והצלבנים חידשו את המסורת במקום ריצפו אותו מחדש וציירו כוכבים על תיקרת המערה שכן הארוע קרה בלילה . במאה ה 19 הפרנציסקנים קנו את המקום והישמישו אותו מחדש . באנגלית קוראים למקום גרוטו אוף גתסמני .
קבר מרים במדרון הר הזיתים ירושלים
קבר מרים מתייחס לסוף חייה של מרים אם ישוע . האתר שייך במשותף ליוונים ולארמנים . היוונים עומדים מימין למדרגות והארמנים משמאל .
סיפור סוף חייה של מרים לא מופיע בברית החדשה , אך על פי המסורת מרים לא מתה אלא נרדמה לשנת נצח בביתה , בדרך נס מתאספים כל השליחים,שהגיעו מכל הארצות אליהן הן הלכו, סביב מיטתה . המקום מונצח בדורמיציון . במקום זה מונצח קיברה הריק של מרים משום שביום השלישי לתרדמתה גופה נלקח לשמים והקבר נותר ריק . שני המקומות לא מתחרים זה בזה אלא מנציחים כל אחד ארוע שונה .הפרוטסטנטים לא מגיעים למקום משום שאינו מופיע בברית החדשה ומשום שישוע לא נמצא בסיפור . מרים לא עולה לשמים אלא מועלית לשמים , וישנו חג נוצרי ב 15 באוגוסט המציין את תרדמתה ועלייתה לשמים . הביזנטים בונים כנסיה בחלק התחתון אך עקב הצפות של נחל קידרון המקום הולך וניסתם בסחף . הצלבנים בונים גרם מדרגות תלול כדי להגביה את הכניסה ולמנוע חדירת מים לכנסיה . במרכז המדרגות משני הצדדים שתי קפלות צלבניות בהן קבורות שתי נשות מלכים צלבנים . אך המסורת משייכת קברים אילו מימין להוריה של מרים ומשמאל לארושה יוסף הצדיק , ורבים הבאים לקבר מתעכבים במקום מתפללים ומנשקים את האיקונות שבמקום . בחלק התחתון מצוי הקבר , כנראה קבר יהודי מימי בית שני . הביזנטים חצבו מסביב לקבר והשאירו קובית סלע בולטת של סלע האם. המקום מקודש גם למוסלמים ולכן לא נהרס בכיבוש ירושלים על ידם . הם אפילו הוסיפו מחרב בצד דרום של הקבר .
כנסית גת שמנים או היגון או כל האומות
המקום מוחזק על ידי הפרנציסקאנים ובו מונצחת תפילתו של ישוע לאחר הסעודה האחרונה . ישוע שעוצר עם תלמידיו בגת שמנים מבקש משלושת תלמידיו וסור איתו הצידה ולהתפלל איתו . התלמידים אינם מצליחים להשאר ערים ונרדמים שלוש פעמים . בתפילתו ישוע מבקש להסיר מעליו את רוע הגזרה של מותו , אך מקבל בסופו של דבר את הדין . במקום כרם זייתים עם עצי זית עציקים שהמאמינים רואים בהם את העצים לידם התהלך ישוע עצוב כאשר הגיע להתפלל . 8 עצים עתיקים במקום כולם מהמאה ה 12 אומנם אך בבדיקות הסתבר שכולם מאותו מקור ויתכן שהצלבנים לקחו ייחורים מעץ עתיק אחד ונטעו את כל שמונת העצים . הכנסיה תוכננה על ידי ברלוצי בתחילת המאה ה 20 בחפירות לפני הבניה התגלו שרידי כנסיה ביזנטית מהמאה ה 4 ובתוך הכנסיה משולבים חלקי פסיפס ביזנטיים . בכנסיה ליד המזבח סלע אם חשוף עליו לפי המסורת נשען ישוע בתפילתו , הוא מוקף בסורג דמוי כתר קוצים עם כוסות תרעלה בקצותיו . מחוץ לכנסיה ממשיך סלע האם החשוף ורבים נשענים עליו ומתפללים לידו . בפנים שלושה אפסיסים . במרכז ציור ישוע נשען על סלע בשמאל יהודה מסגיר את ישוע ובימני ישוע אומר לחיילים אני כאן .
בתיקרה 12 כיפות להזכיר את 12 השליחים והן מעוטרות בעצי זית וכוכבים . את הכסף תרמו מדינות שונות שדיגליהן מצויירים על הכיפות , ולכן קרויה כנסיה זו גם כנסיית כל העמים . החלונות מחופים באלבסטר סגול שהוא צבע הייגון .הכנסיה מתארת את הקונפליקט בין האדם הפוחד מרוע הגזרה ובין האלוהות היודעת שעליה להיות מוקרבת למען האנושות . פנים הכנסיה מסמל את האדם והחוץ את האלוהות . בגמלון בחוץ רואים את האלוהים האב בידיו האותיות אלפא ואומגה , ראשית ואחרית . מתחתיו אלוהים הבן המתווך בין האנושות הסובלת ובין האלוהות . מתחתיו ארבעת האוג ליסטים בידיהן מגילות עם ציתותים מגת שמנים . למעלה ציתות של ישוע לתלמידיו – היו ערים איתי –
חדר הסעודה האחרונה
במקום על פי המסורת קבר דוד ומעליו חדר הסעודה האחרונה. האם קבור דוד במקום ? במקורות כתוב שנקבר בעיר דוד , ועיר דוד לא נמצאת בהר ציון , אך המסורות משייכות את המקום הזה לקבר דוד כבר מהמאה ה 10 . חדר הסעודה האחרונה היה צמוד לכנסית אגיה ציון הביזנטית המקום נחרב על ידי אל חאכם המיצרי בשנת 1009 והצלבנים חידשו את המקום אומנם קטן יותר אך חדר הסעודה היה כלול בתוך הכנסיה . המוסלמים שהרסו כנסיות החשיבו את המקום לקדוש בגלל קבר דוד ולכן המבנה שרד . חדר הסעודה ריק היום ובמוסלמים בנו בו מחרב ובימת תפילה . הם השתמשו בכותרות ביזנטיות עם תאור פליקן בלי לדעת שהציפור מציינת את ישו המאכיל את תלמידיו מבשרו . לחדר קוראים סנקולום – חדר אוכל – . שני ארועים קשורים למקום . אחד הסעודה האחרונה , שעליה יש ויכוח בין הקתולים והאורתודוכסים האם היתה סעודת ליל הסדר או יום לפני . והשני ירידת רוח הקודש לתלמידי ישו 50 יום לאחר תחייתו הפנטקוס . בשנת 1333 הפרנציסקנים משיגים חזקה על המקום ובונים סביבו מנזר ומכאן היה בסיס שליטתם בארץ הקודש . עקב בקירבה לקבר דוד היו מריבות בין הנוצרים והיהודים במשך זמן רב . סולימן המפואר מגרש את הנזירים בשנת 1552 והופך את המקום למסגד עם מחרב וכתובות ערביות על הקיר . היום המקום נמצא בשליטת מדינת ישראל ולא בידים נוצריות או מוסלמיות ואסור לקיים מיסות במקום .
כנסיית הדורמיציון בהר ציון
| במקום מונצחת תרדמתה של מרים . המקום קדוש לקתולים ולאורתודוכסים אך לא לפרוטסטנטים . הכנסיה עומדת על שרידיה של כנסיית אגיה ציון . היא נחנכת בשנת 1910 על ידי הגרמנים . קיסר גרמניה הגיע לירושלים עם אישתו אוגוסטה ויקטוריה לחנוך את כנסיית הגואל הגרמנית . הסולטן פוגש אותו ומעניק לו כמתנה שתי חלקות אדמה . אחת בהר הזייתים עליה נבנית כנסיית אוגוסטה ויקטוריה כנסיה לותרנית ,והשניה בהר ציון עליה מוקמת כנסיית הדורמיציון הקתולית , וזאת כדי למצוא חן בעיני מאמינים משני הזרמים . נזירים בנדיקטיים מחזיקים בכנסיה זו כנסיית הנצחה עגולה למעלה אולם תפילה וריצפתו פסיפס במיבנה עיגולים . במרכז ארבעת האונגליסטים סביבם נביאים חשובים מהברית הישנה ובחוץ 12 המזלות . באפסיס פסיפס עם מרים וישוע הילד בסיגנון ביזנטי ומתחתם נביאים שניבאו על בואו של המשיח . למטה קריפטה ובמרכזה פסל מרים הישנה . מעליה דמויות נשים הקשורות אליה כפרה פיגורציות . ודמות ישוע הבא לקחת את נשמתה השמיימה .
כנסיית סנט פיטר אינגליקנטו הכנסיה לזכר הארוע שבו פטרוס מתכחש שלוש פעמים לישוע ביום בו הוסגר לבית הכהן כיאפה . המקום מתייחס לביתו של הכוהן כיאפה איליו נלקח ישוע מגת שמנים לחקירה לילית . המקום מוחזק על ידי נזירים קתוליים מהמינזר האסמפיוניסטי הצרפתי .במקום בו נחקר והושפל ישוע במטרה להוציא ממנו וידוי . פטרוס שעוקב אחרי ישוע מגיע לחצר הבית ונחשד על ידי אנשים שהוא מתומכי ישוע אך מתכחש לכך שלוש פעמים ולאחר הפעם השלישית התרנגול קורא בדיוק כמו שניבא לו ישוע ערב קודם בסעודה האחרונה . הכנסיה משנת 1931 בת שלוש קומות .בכניסה העליונה חדר התפילה קומה מתחת אולם עם שרידי כנסיה ביזנטית ובחלק התחתון בור מים וחדרים מתקופת בית ראשון המיוחסים לביתו של כיאפה ולצינוק בו הוחזק על פי המסורת ישוע בלילה. הנושא המרכזי בכנסיה הוא החטא והחזרה בתשובה . במקום פסיפס ביזנטי שעבר איקונוקלזם , השחתה על ידי נוצרים שהתנגדו לציור דמויות . בקומה התחתונה רואים חדרים חצובים בסלע האם , יתכן והיו אורוות ובהם מקום לקשירת חבלים , אותם מיחסים הנוצרים לחבלים שאיתם ניקשר ישוע בחקירתו . כמו כן נמצאו במקום משקולות היכולות לייחס את המקום לבית כוהנים ששקלו את התרומות שניתנו להם . ונתגלה במקום מקוה טהרה דבר המעיד על בית עשירים . בחצר האחורית גרם מדרגות המוליך מהגיא לכיוון הר ציון . הנוצרים מיחסים לישו הליכה על גרם מדרגות זה בדרכו מגת שמנים לחדר הסעודה האחרונה |
סיור בגוון נוצרי מהר הזתים בכנסית העליה, כנסית פאטר נוסטר הצרפתית, כנסית דומינוס פלוויט, גת שמנים כנסיית היגון, גן הקבר, סנטה אנה ובריכות בית חסדא, סיור לאורך הוויה דולורוזה וכנסיית הקבר, כנסיית הגואל דורמיציון .
מנציח את גולגותא ואת קברו הריק של ישוע ומקובל על הפרוטסטנטים והאוונגלים.במקום זה הם מציינים את מקום צליבתו של ישוע משום שהוא מחוץ לחומות ירושלים היום . החל מהמאה ה 19 החלו הפרוטסטנטים להטיל ספק במקום הצליבה בכנסיית הקבר משום שהיא היתה בתוך חומות העיר אך היום לאחר שהוכח שכנסית הקבר הייתה מחוץ לחומות הם מקבלים את האפשרות שהיא מקום הצליבה , אך הדבר לא מונע מהם להגיע למקום ולציין כאן את גולגותא , להתייחד להתפלל דוקא היכן שאין כנסיה ופסלים ואיקונות למכביר כמו בכנסית הקבר . המקום נמצא צפומית לחומות ולשער שכם . שהייתה דרך ראשית לשומרון , והרי הרומאים נהגו לצלוב לאורך דרכים ראשיות כדי להשיג אפקט הפחדה מקסימלי . במקום נמצאו קברים וכן גת ליין דבר המעיד על כרם או גן סמוך כך שהמקום יכול להתאים לכתוב בברית החדשה . החזית של הקברים היא צלבנית וישנה תעלה לאבן גולל לקבר . הביקור במקום בתאום עם האגודה המחזיקה את המקום ובהדרכה מקומית בלבד . ניתן לקבל מציות ותירוש לטכס סעודת האדון ובמקום הרבה פינות להתכנסות ולתפילות . יש לזכור שהמקום סגור בין השעות 12:00 – 14:00 ובימי א .
שער האריות
באיסלם קוראים לו שער השבטים בגלל קירבתו לשער שהיה לבית המיקדש בשם זה . הנוצרים קוראים לו שער גבירתנו מרים משום שעל פי המסורת היה בסמוך בית מגוריה של מרים , או שער סטפנוס משום שממנו הוצא סטפנוס וניסקל בקירבת מקום . מדרום לו בחומה נמצא שער הרחמים שדרכו על פי המסורת נכנס ישוע להר הבית , וסביבו בית קברות מוסלמי . דרך שער זה היתה הפריצה לעיר העתיקה ב 67 . השער שופץ כמה פעמים במהלך התקופה החדשה .
סנטה אנה וברכות בית חסדא
ביוונית קוראים למקום בתסדה . במקום שייך לצרפת אותו קיבלה במתנה מהעותמנים לאחר מלחמת קרים . מפעילים את המקום נזירים קתוליים ממסדר האבות הלבנים שבמקור הם מסיונרים שעובדים באפריקה , אך כאן הם מחזיקים במקום ולא עושים פעולות מסיון . באתר מונצחים שני ארועים , אחד נס ריפוי המשותק ליד בריכות בית חיסדא ומקום ביתה של מרים והוריה . הנזירים שקיבלו את המקום ערכו חפירות וגילו את שרידי בריכות בית חיסדא או בריכות הצאן . שתי בריכות ענקיות שלידם חולל ישוע את הנס . הביזנטים בנו כנסיה ענקית שעמדה מעל הבריכות על הסכר ביניהן וחלקה מעל הבריכות נתמכת בעמודים גדולים . מתחתיה התגלו חדרים שהיו שייכים כניראה למקדש לאל הרפואה הרומאי אסקלפיוס . לאחר שהיא נהרסה בשנת 1009 בפקודת אל חכים בן עאמר אללה השליט המיצרי שהרס הרבה כנסיות בארץ , היא הוקמה מחדש אבל קטנה יותר על ידי הצלבנים . הם בנו שתי כנסיות אחת מעל הבריכות לציון נס הריםוי והשניה זו שקיימת עד היום לציון ביתה של מרים . כנסיה זו לא נחרבה והיא אחת משלוש כנסיות צלבניות שנותרו שלמות לאחר כיבוש צאלח א דין משום שהוא הפך אותה למדרסה דתית ואף קבע בה שלט שטוען שהוא בנה את המקום , למרות שהדבר לא נכון . הצרפתים שיפצו את המקום והיום יש בו בית תפילה וקריפטה המציינת את מקום מגוריה של משפחתה של מרים . לאורתודוכסים יש מקום חילופי בסמוך המציין במערכת של מערות את ביתה של מרים . בכנסיה ישנו פסל של אנה אם מרים עם מרים כנערה צעירה . ובקריפטה ישנו ציור עם סצנת הולדת ישוע ולא הולדת מרים משום שהוא החשוב בסיפור וכל מטרתה של מרים היה הולדת בן האלוהים.
סיור מודרך בויאה דולורוזה עם מדריך טיולים בירושלים-אפי נחמיאס מרה דרך 0522686908
תחנה מספר אחת בית ספר אל עומרייה
בית הספר עומד על מקומה של האנטוניה , המצודה הרומית ששלטה על הר הבית . ואכן גם הים אם ניתן להיכנס ניתן להשקיף מהחלונות הדרומיים על כיפת הסלע . בברית החדשה כתוב שישוע הובא לפני פילטוס אך לא מציינים היכן . מכיוון שבאנטוניה ישב חיל המצב הרומי והימים ימי פסח עם עליה של עולי רגל לעיר יתכן באמת שהמושל ישב במקום ולכאן הובא ישוע למשפט והדבר מקובל בקרב כל העדות הנוצריות . מחקר חדש מעלה מיקום אחר והוא ארמון הורדוס ליד שער יפו . מקום גדול ומפואר יותר ממצודה צבאית קטנה . בהחלט יתכן כי המושל יבחר בארמון הורדוס כמקום מושבו בביקוריו בעיר . גם ההיסטוריונים פילון ויוספוס מקשרים את ארמון הורדוס עם מקום מושבו של הנציב הרומי . אך יתכן שהנציב אכן היה באנטוניה כדי שיוכל לפקח יותר טוב על בית המקדש והעליה לרגל . המסורת בכל אופן משייכת את המקום לאנטוניה .
תחנה מספר 2 כנסיית כפיית הצלב וההלקאה
ניתן לציין במקום גם את תחנה 1 אם בית הספר סגור והדבר מקובל דרך היסורים היא הדרך להזדהות עם יסורי ישוע . הדבר התפתח בימי הביינים באירופה דוקה שם נהגו לערוך תהלוכות עם צלב ולציין בתחנות שונות את דרכו של ישוע . כאשר עולי רגל הגיעו לירושלים הם ניסו לשחזר אטת מה שהכירו בארצותיהם וחיפשו את התחנות . לאורך השנים היו כמה דרכים שניסו לשחזר את דרכו של ישוע עד לקביעת דרך 14 התחנות שנהוגה היום . הדרך אינה מקובלת על הפרוטסטנטים שנוהגים להתחיל באנטוניה אך ליד תחנה 3 הם פונים צפונה והולכים לגן הקבר . הקתולים לעומת זאת עושים את הדרך כולה ברציפות כאשר הם נושאים צלבי עץ וללא הפסקה , דרך שעוברת הכל התחנות ולוקחת כ 40 דקות ברציפות וללא עצירות מיותרות . את הצלבים נהוג לשכר מצלמים מקומיים שגם מצלמים את מהלך הטכס ודואגים לאסוף את הצלבים בסוף הדרך .
אסור להיכנס עם צלבים למתחם כנסיית הקבר ולכן משאירים אותם לפני גג או בחצר בצד שמאל ליד הקיר .
המקום המצויין כתחנה 2 בה ישוע מולקה על ידי החיילים והצלב נכפה עליו היה באנטוניה ומכייון שחשבו שהאנטוניה היתה גדולה נקבע המקום כאן למרות שמחקרים חדשים מראים שהוא מחוץ לתחומי האנטוניה . במקום שתי קפלות . קפלת כפיית הצלב ומוחזק על ידי הפרנציסקאנים קפלת הרשעה נבנתה על שרידי קפלה ביזנטית וחלק מבריצפה שרד בה . בקצה השני קפלת הלקאה שנבנתה על ידי ברלוצי ועליה הרב ה סמלים המשייכים את המקום לסיפור כמו כתר קוצים וחלונות ויטראז'.
תחנה מספר 3-4
תחנה 3 ישוע נופל בפעם הראשונה – רק על פי המסורת . נמצא ביידי ארמנים קתולים . נמצא בסוף הירידה הראשונה ולפני הפניה ברחוב . במקום חדר קטן עם כמה ציורים .
תחנה 4 ישוע פוגש את אימו – רק על פי המסורת . נמצא בכנסיית גבירתנו של הייסורים ( ספאזם ) כנסיה מהמאה ה 19 הבנויה מעל קריפטה עם שרידים מימי הביינים . במקום פסיפס ביזנטית עם סנדלים שלפי המסורת היו סנדליה של מרים שמרוב צער השאירו את טביעתם בריצפה . גם הוא מוחזק על ידי ארמנים קתולים .
תחנה 5-6 ויאה דולורוזה
שמעון מקריניה עוזר עם הצלב . הדימוי של המוצרי הסובל יחד עם ישוע . ישנו סלע משובץ בקיר שלפי המסורת ישוע נשען עליו ואז נוצר שקע בסלע והמאמינים נוהגים לשים ידם בשקע . מחזיקים במקום פרנציסקאנים .
ורוניקה מנגבת את פני ישוע – רק על פי המסורת . המסורת אומרת שדמות פניו של ישוע הוטבעו במטפחת והיא חוללה ניסים . הקתולים טוענים שהמטפחת בידם והיא שמורה בותיקן . לאורתודוכסים ניתן להציג כמקום בו נוצרה האיקונה הראשונה . המקום מוחזק על ידי יוונים קתולים .
תחנה מספר 7 בירושלים
ישוע נופל פעם שניה – רק על פי המסורת . נמצא בקצה העליה לפני פניה בדרך על הקארדו הראשי רחוב בית הבד . מוחזקת על ידי הפרנציסקאנים . במקום קפלה קטנה בתוכה בסיס עמוד של הקארדו הרומי . במקום היה גם שער המשפט דרכו יצאו הנידונים מחוץ לחומות העיר אל מותם .
תחנה מספר 8 בירושלים
ישוע מדבר לבנות ירושלים . אל תבכו על מותי בכו על עצמיכן וכ"ו התחנה נמצאת מחוץ לתחומי העיר של ימי בית שני נמצאת כציון ברחוב ולא שייכת לאף מסדר נוצרי הדרך אליה פונה ימינה מהרחוב ועקב בניה של מנזר בינה לבין התחנה הבאה יש לחזור לרחוב הראשי .
תחנה מספר 9 בירושלים
ישוע מדבר לבנות ירושלים . אל תבכו על מותי בכו על עצמיכן וכ"ו התחנה נמצאת מחוץ לתחומי העיר של ימי בית שני נמצאת כציון ברחוב ולא שייכת לאף מסדר נוצרי הדרך אליה פונה ימינה מהרחוב ועקב בניה של מנזר בינה לבין התחנה הבאה יש לחזור לרחוב הראשי .
גג הכנסיה- כנסיית הקבר.
נקרא דיר א סולטן במקום היה מנזר של נזירים שהחזיקו את המקום היום במקום כפר קטן המיושב על ידי אתיופים שתפסו בו חזקה מידי הקופטים שנתנו להם לשבת זמנית במקום , ויש סיכסוך ארוך שנים ולא פתיר בין העדות . במקום חיים בתנאים עלובים כמה נזירים אתיופים . יורדים דרך כמה קפלות אתיופיות לחצר הכניסה למנזר .
חצר הכנסייה-כנסיית הקבר
בשנת 1808 היתה שריפה גדולה בכנסיה והיוונים אורתודוכסים ששיפצו את המקום סגרו בקיר פנימי את המרחב שבפנים והמקום הפך להיות אפלולי יותר וסגור לעומת הכנסיה הצלבנית שהייתה במקום .המוסלמים סגרו פתח אחד מתוך השניים של הכנסיה דבר שהוסיף על האפלוליות של המקום . במקום ישנו סטטוס קוו בין העדות המחזיקות את המקום חלקים גדולים מוחזקים על ידי הפרנציסקאנים והיוונים וחלקים קטנים יותר מוחזקים על ידי הארמנים הקופטים והסורים .
תחנה 10 מסירים את ביגדי ישוע . קפלה קטנה צמודה לקיר הכנסיה מוחזקת בידי הפרנציסקאנים וסגורה ניתן להציץ לתוכה דרך החלונות.
ממסמרים את ישוע לצלב . בגולגותא . הסלע הטיבעי עצמו הוקף המיבנים ורק ראשו מציץ היום דרך הריצפה . המקום שייך לפרנציסקאנים ובו ציורים ופסלים . הבנינ צלבנית אך הוא שופץ על ידי ברלוצי .
תחנה מספר 11
ישוע מת על הצלב . שייך ליוונים אורתודוכסים המקום מאופיין במנורות שמן ואיקונות ובו מקום עמידת הצלב ישנו מקום בו ניתן להכניס יד ולנגוע בסלע רוב המאמינים מוכנים לעמוד בתור רק כדי לגעת בסלע הקדוש .
תחנה מספר 12-
מורידים את ישוע מהצלב לזרועות אימו . נמצא בין שתי התחנות ושייך לקתולים ובו מוצב פסל מרים.
תחנה מספר 13
מול הכניסה לכנסיה גוש אבן סדוק שעליו על פי המסורת הושכב גופו של ישוע ונמשח בשמנים לפני קבורתו . המאמינים נוהגים לכרוע ברך לגעת לנשק ולשפשף מטפחות בסלע הקדוש . מאחוריו פסיפס שהוצב על ידי היוונים המתאר את הסיפור .
כנסיית הקבר בעיר העתיקה בירושלים
בקבר שתי קפלות , קפלת המלאך בו מונצח המלאך שניגלה לנשים שבאו לקבר ביום ראשון ובו פיסת אבן שטוענים שהיא מאבו הגולל שהייתה על פתח הקבר וקפלת הקבר הפנימית יותר ובו מונצח הקבר.
בתחילה היתה זו מערה חצובה בסלע אך עולי רגל ששברו פיסות מהסלע גרמו לכך שלא נותר דבר מהמערה המקורית ורק פיסת סלע נותרה לציון המקום . המקום מוחזק במשותף על ידי הפרנציסקאנים היוונים והארמנים , אך היוונים אחראים על הכניסה והיציאה של האנשים . במקום נערך בשבת האור טכס אש הקודש על ידי היוונים האורתודוכסיים , וממנו מופצת האש הקדושה לכל הקהילות בארץ ובעולם .מעל הקבר בנויה רוטונדה הנמצאת בשיפוצים אך עקב אי הסכמה בין העדות הם לא נגמרים והמבנה תחום בפיגומי ברזל מכוערים .
קתוליקון כנסית הקבר בירושלים
האולם המרכזי מתחת לכיפה הגדולה שייך ליוונים אורתודוכסים ובו הם מציינים את טבור העולם בצורת מעין עמודון אבן מימין לקבר קפלץ מרים המגדלית השייך לפרנציסקאנים . המסדרון שייך ליוונים ובקצהו קפלת כלא ישוע בהמשך המסדרון קפלת חלוקת הבגדים וקפלת הביזוי עם עמוד אליו נקשר ישוע לפי המסורת , למרות שלא היה כאן ציינו פה את המקום עם שתי הקפלות הקטנות בירידה במדרגות מגיעים לקפלת הלנה ומתחתיה קפלת מציאת הצלב.
סיורים בעין כרם בפאתי ירושלים
עין כרם הוא כפר עותמני שבמרכזו מעיין .המסורת הנוצרית מקבלת מקום זה כמקום הולדתו של יוחנן בנם של זכריה הכוהן ואלישבע . בברית החדשה כתוב שמרים הלכה לבקר את אלישבע באחת מערי יהודה ללא ציון שם המקום .המסורת היא כניראה רק מסוף התקופה הביזנטית .בתקופה הצלבנית התגבשה המסורת שזה המקום , וכך הוא מקובל על כל זרמי הנצרות. כנסיית יוחנן בהרים היא פרנציסקאנית ובמערה בתוך הכנסיה המסורת מזהה את מקום לידתו של יוחנן . ושם גם היה ביתם של זכריה ואלישבע . בסיפור ניגלה מלאך לזכריה בבית במקדש ומבשר לו שלאישתו הזקנה יהיה ילד . זכריה מפקפק בבשורה ולכן נענש ולא יכול לדבר עד לברית של בנו . כאשר אלישבע יולדת ומגיע ברית המילה לילד שאלו מה שם יינתן לילד ואז נפתחות חרצובות לשונו של זכריה . הוא קורא לילד יוחנן ומברך ברכה הרשומה על קירות חצר הכנסיה ברכה זו הפכה לתפילה נוצרית בשם בנדיקטוס . הכנסיה נבנתה בשנת 1875 בתרומת בית המלוכה הספרדי .וקירות הכנסיה מעוטרים באז'ולרוס . המלכה איזבלה תרמה מזבח שיש מפואר בקריפטה המציינת את מקום היולדו של יוחנן . בחצר התגלה מקוה טהרה עם חרסים מתקופת הורדוס ,דבר שיכול להעיד על ביתו של כוהן , ובמקום נמצא גם ייקב ביזנטי עם פסיפס עם עיטורי ציפורים וכתובת ביוונית שלום למרטירים של האלוהים . מיהם אותם המרטירים ? במקום התגלו כמה קברים יתכן שהיו אילו קיברי המרטירים . ייתכן שהברכה היא לזכר התינוקות שהורדוס ציווה להרוג ? במקום נמצא גם פיסלון של ונוס , דבר המעיד על פולחן קדום מימי הרומאים שהיה במקום . הצלבנים בנו מעל המערה בזיליקה . היא חרבה והפרנציסקאנים בנו את הכנסיה החדשה על השרידים וניתן לראות אותם באפסיס . בקריפטה ישנו מזבח שיש עם לוחות חרוטים המציינים את לידת יןחנן , ביקור מרים וראשו הכרות של יוחנן מעל צלחת .
סיור במנזר אחיון ציון
במאה ה 19 הוקמו הרבה כנסיות ומנזרים בעין כרם . המזר האחיות מציון הוקם בשנת 1861 מייסד המנזר אלפונס רטוסבון היה יהודי מומר שהתאהב בדמותה של מרים והמסדר שהקים עשה מסיון בקרב יהודים . כיום מטרתן היא לימוד הקתולים על היהדות . המנזר הוקם כבית יתומות ובית ספר והפך ברבות הימים לבית הארחה ומקום לימוד ולא נעשה בו מסיון היום . אלפונס עצמו קבור בבית הקברות הקטן הצמוד למנזר .
בדרך חולפים על פני מעיין עין כרם לידו עצרה מרים לשתות בדרכה לביקור . היום המים מזוהמים ויש להרתיע על כך לפני הצליינים לבל ישתו ממימיו הנחשבים לקדושים .
עולים בעליה תלולה אל כנסיית הביקור הממוקמת על צלע הר אורה . לפי המסורת אלישבע הלכה מביתה להסתתר בימי הריונה . המסורת מזהה מקום זה כבית הקייץ של זכריה ואלישבע , כך שניתן לסבור שלשם אלישבע הלכה להסתתר . גם כנסיה זו היא פרנציסקאנית . ובכנסיה זו מנציחים את הביקור ואת הברכה . גם כנסיה זו נבנתה על ידי ברלוצי . מרים מבורכת בהגיעה על ידי אלישבע המכירה בנס של מרים וברכה זו הפכה לתפילה וגם היא מופיעה בלוחות בחצר הכנסיה ונקראת מגניפיקט – מבורכת .לכנסיה שתי קומות קריפטה בקומת הקרקע הבנויה על יסודות כנסיה צלבנית וקומה שניה כבית תפילה עם קירות מעוטרים העיטורים בקריפטה מדמים ציור של סוכת גפנים ופסיפס דמוי מחצלת קש . עיטורים של זכריה מקבל את הבשורה בבית המקדש מהמלאך גבריאל , ציור מרים הצעירה עם אלישבע הזקנה ומעליהן יונה כדמות רוח הקודש , ציור הרג התינוקות על ידי חיליו של הורדוס , וציור הימלטות אלישבע והסלע שהסתיר אותם .בקריפטה ישנו סלע הנחשב לסלע שהחביא אותם . בחלק הפנימי באר מים מימי בית שני . בחלק העליון המוקדש למרים ישנו שיר הלל למרים וחמישה פנלים מצויירים המראים את תפישתה של מרים כאם הכנסיה . האפסיס הוא צלבני המשולב עם האפסיס החדש . בפנל השני משמאל דמותו של ברלוצי עם עניבת פרפר כאות הוקרה לפועלו .
חלונות שאגל בבית חולים הדסה ירושלים
בבית החולים הדסה בנו בית כנסת ופנו למארק שגאל בבקשה לתרום לבית הכנסת עבודה . הוא תרם בשימחה את 12 החלונות המציינים את 12 השבטים . במקום הדרכה קולית בכמה שפות , בתאום מראש .
גורני פרושו הררי . מנזר עם כנסיה אורתודוכסית פרבוסלאבית . במקום מגורי נזירות כ 80 במספר וכנסיה המנציחה את ביתו של יוחנן .קבוצות רוסיות נוטות להגיע לכאן ולא לכנסיות בעין כרם . הכניסה היום היא דרך איזור בית החולים בלבד למרות שהגדר גובלת עם כנסיית הביקור בעין כרם . הכנסיה הושלמה רק בעת החדשה לאחר נפילת ברית המועצות ואף הוקמו מעליה כיפות בצלים מצופות זהב .הכנסיה מנציחה את כל קדושי רוסיה בנוסף למקום הולדתו של יוחנן .
מנזר יוחנן במדבר באבן ספיר, ליד ירושלים.
| למחרת הש"י – שרות הידיעות של ההגנה – עולה על תשדורות ערביות של הציפור נפלה לידי העורבים מי יודע מה הם עושים לה . שני הערבים שנמלטים מספרים שגיבור הערבים עבדול קאדר חוסיני נשבה בידי היהוד . קמה פזעה – אזעקת לוחמים – בכפרים הערבים בינתים עוזי נרקיס נשלח לברר מה קרה ומבין שההרוג הוא עבדול קאדר חוסיני מיודעינו . הוא מורה לפנות את הגופה מההר אבל הפצועים על רכב הפינוי מסרבים להעלות איתם לרכב את גופת הערבי . ובינתיים עולים על ההר שהיו בו רק כמה עשרות מגנים מותשים כ 1500 ערבים ההתקפה כבדה וקשה וניתנת פקודת נסיגה . בינתיים בצידו השני של ההר בצד המערבי מחופרים בשוחות שוכבת כיתת חיילים ומפקדם בוריס ציגל מקבל את פקודת הנסיגה . בפיקוד ההר הבינו שחייבים לחפות על הנסיגה והסמל אלפסי פוקד הטוראים יסגו המפקדים יחפו . הפקודה מגיעה גם לבוריס ציגל שמורה בלב כבד על חייליו לסגת . ואז הוא נפגע מרסיס מרגמה בבטנו . הוא מתעלעל על הקוצים והאבנים , כי מי שהרים ראש חטף , עד לתחתית ההר ומשם מפונה לבית החולים -הערבים כובשים במחיר כבד מצידינו את ההר כל המפקדים שנותרו לחיפוי נהרגים – וכאן מתחיל המיתוס של המפקדים תמיד בראש . פקודת אחרי ..
הערבים מוצאים את גופת עבדול קאדר חוסיני גיבורם ולוקחים אותה לירושלים . בערב יוצאת פקודה ממפקדת ההגנה חייבים לכבוש את ההר ושוב כוח של הפלמח עולה על ההר אך ההר נטוש כל הערבים הלכו להלוויה בירושלים . לאחר נפילת הקסטל ישוב ערבי אחרי ישוב ערבי נופלים לידי כוחותינו . הקסטל היה הישוב הערבי הראשון שנכבש . איך נותר יענקלה סלמן בחיים לא הצלחתי לקבל תשובה . יתכן ונסוג לפני שסמל אלפסי נתן את פקודתו . ובוריס ציגל – לאחר שהתגיס לצהל בעקבות בקשתו , הוראתו של בן גוריון לכל החיילים לעברת את שמותיהם , בוריס הפך לדב וציגל הפך לגיל , וזה אבי שנלחם ונפצע על ההר . יענקלה סלמן נלחם בעוד מקומות בירושלים ובקרב סאן סימון פילח כדור את פנין והותיר בהם עיוות עד יומו האחרון . משטרת לטרון מעל עמק אילון:
|
